שכיחות הפגיעה באזור פי הטבעת הבאה לידי ביטוי באי שליטה בצואה או בגזים בעקבות לידה וגינאלית נעה בין 9% ל- 25% בקרב הנשים היולדות. הפגיעה המתרחשת יכולה להיות פגיעה ישירה בשריר כדוגמאת קרע או פגיעה עקיפה בעצב המעצב את השריר מבחינה מוטורית או את אזור רצפת האגן כולו מבחינה תחושתית (סנסורית). הסיבה השכיחה לפגיעה מסוג זה היא שלב שני של הלידה ארוך במידה ניכרת, לידת תינוק במשקל של מעל 4 ק"ג ולידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים). במידה ומאובחן קרע משמעותי שכזה במהלך הלידה תידרש האישה לעבור תפירה מקומית של האזור עוד בחדר הלידה. לעיתים הקרע המדובר הוא קרע נסתר שאינו מאובחן באופן מיידי בחדר הלידה אלא בדיעבד כאשר האישה היולדת מתחילה להתלונן על אי שליטה בצואה או בגזים בתקופה שלאחר הלידה. קרע מסוג זה מאובחן אך ורק בבדיקת אולטרסאונד של אזור פי הטבעת ושכיחותו בקרב נשים שילדו ווגינאלית יכולה להגיע עד לכדי 35%. נשים רבות מתחילות להתלונן על אי שליטה בסוגר של פי הטבעת רק שנים רבות לאחר הלידה. גם תופעה זו מוכרת ושכיחה והסיבה כךהיא החלשות הולכת וגוברת של האזור. יש לקחת בחשבון שפגיעה קלה בשריר לא תמיד תבוא לידי ביטוי שכן אזורים אחרים לוקחים את התפקיד באופן טבעי (כך הגוף יודע להתמודד עם קשיים) ואולם משאזורים אלו גם כן נחלשים הרי שנוצר מצב של אי ספיקה שרירית והמערכת כולה נחלשת ותפקודה נפגע.
כל אישה שעברה לידה ארוכה במיוחד עם עדות לפגיעה ניכרת בשרירי רצפת האגן, כדי שתפנה לבדיקת רופא או פיזיותרפיסטית מומחית לשיקום רצפת האגן לאחר הלידה. טיפול לחיזוק השרירים של פי הטבעת בסמוך ללידה יכול לחסוך מהאישה הרבה סבל ואי נוחות כמו גם פגיעה באיכות החיים בגיל המבוגר.
הטיפול המומלץ במקרים בהם מאובחנת פגיעה בסוגר של פי הטבעת הבאה לידי ביטוי באי שליטה בגזים או באי שליטה בצואה הינה טיפול פיזיותרפי לחיזוק שרירי רצפת האגן בדגש על אזור פי הטבעת. במהלך הטיפול מתורגלים השרירים באזור לצורך שיפור הכח ושיפור הסיבולת (יכולת השריר לפעול לאורך זמן). בסיום תהליך הטיפול על האישה להמשיך ולתרגל את השרירים באופן יומיומי שכן אם לאו תחול שוב נסיגה בכח השריר ודליפת הגזים והצואה יופיעו שוב.
יש לקחת בחשבון כי חולשה באזור של פי הטבעת יכולה להופיעה עם חולשה באזור פתח הנרתיק גם אם זו אינה בעיה לידי ביטוי באותו זמן. תופעות היכולות להעיד על חולשה של שריר רצפת האגן באזור הנרתיק הן דליפות שתן במאמץ, חוסר יכולת להתאפק, צניחת רחם או צניחה של שלפוחית השתן. לכן חובה לבדוק גם את כח השריר באזור זה כדי למנוע הופעת בעיות אופיניות לאזור בעתיד.
נטע אברהם בר-ניב BPT, M. Occ.H
פיזיותרפיסטית מוסמכת בוגרת אוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בבריאות בתעסוקה מאוניברסיטת תל-אביב.השתלמה והתמחתה בתחום שיקום רצפת האגן אצל פרופ' פינייה והגב' ג'ואל סופיר בפריז, צרפת.עובדת ביחידה לשיקום רצפת האגן במכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים "שיבא" תל-השומר.מטפלת בנשים וגברים הסובלים מליקויים בתפקוד רצפת האגן.בנוסף לטיפול היחידני, מעבירה סדנאות קבוצתיות להעלאת המודעות לרצפת האגן הכוללות הרצאה ותרגול מעשי. עוסקת גם בטיפולים אורתופדים ומעבירה הדרכות בתחום הארגונומיה.מרכזת את תחום הטיפולים האורו-גניטלים והאנו-רקטלים במרכז לטיפול משולב ברצפת האגן.